אכילה רגשית ודימוי גוף

בלי לנעול את המקרר – אכילה רגשית והשמנה הן לא גזירות גורל

אוכל הוא לפני הכל נחמה. רבות ורבים מאיתנו אוכלים לא רק משום שאנחנו רעבים אלא כי אנחנו זקוקים לעונג, להסחה, לרגעים של הנאה מזוככת שמשכיחה דאגות. מעטים הם בני האדם, בייחוד בעולם המערבי, שלא מכירים את הצורך בנשנוש אינסופי שלא קשור כלל לרעב ואף שאכלנו ארוחות שלמות ומלאות.  

אך לעיתים קרובות לא מדובר רק בנשנוש אלא באכילת יתר שגורמת להשמנה, פוגעת בבריאות הפיזית ומביאה לרגשות שליליים. זו היא אכילה מופרזת שמכונה לעיתים קרובות אכילה רגשית והיא אינה קשורה לרעב פיזיולגי. היא יכולה להיות מודעת ומכוונת אך לעיתים קרובות מדי גם מתוך דחף בלתי נשלט. 

מעבר לעליה הבלתי רצויה במשקל, אכילת יתר גוררת תחושות אשם וחרטה, תסכול ואכזבה. אותם רגשות שליליים מביאים לאכילה רגשית נוספת שמבקשת לפצות על מכאובי הנפש וכך נוצר מעגל שלילי. 

מדיאטה לדיאטה כשהפתרון כלל לא טמון בספירת קלוריות 

אכילת יתר מאופיינת לא רק בהתקפי אכילה לא רצויים אלא בעיסוק מוגזם באוכל, דיאטות ומשקל, לעיתים רבות באובססיביות. הסובלות והסובלים ממנה חושבים על אוכל, על צריכתו ועל ההימנעות ממנו מסביב לשעון. הם עוברים מדיאטה טרנדית אחת לאחרת, מתעודדים לזמן מוגבל ומתאכזבים כל פעם מחדש. 

האכילה מעסיקה את כל החושים ובכך, כאמור, מסיטה את תשומת הלב ממכאובי הנפש. היא משמשת פתרון רגעי לתחושת ריקנות, לצורך בהסחת דעת, לשעמום, לניתוק רגשי מכאב נפשי או חרדה, לחסכים לא מסופקים ולדחף להעניש ולפגוע בגוף. ישנם גם מקרים שבהם היא מספקת תחושת שליטה זמנית ומלאות בתוך חוויה של חוסר אונים. 

אף שרבים מניחים שדימוי גוף שלילי הוא תוצאה של אכילת יתר, במקרים רבים תפיסה זו היא דווקא הגורם לאכילה המשובשת. זו היא תפיסה עצמית שמקורה בילדות, ביחס של ההורים, הסביבה ולעיתים – אך לא רק – בחוויות טראומטיות.  

תכופות מתברר כי הפתרון לאכילת יתר כלל לא קשור לספירת קלוריות אלא להדחקה או הימנעות מהתעסקות בשורש הבעיה שמקורה נפשי. בטיפול נסיט את הזרקור למקום הנכון ונסייע לנפש להתמלא כך שהגוף לא יזדקק לפיצוי באמצעות צריכת מזון ומתוקים. 

להשאיר את הזלילה בעבר: הצלחה בהתמודדות עם אכילת יתר


א', בת 43, מאזור המרכז,  התמודדה במשך שנים עם התקפי אכיל ה. בבית שבו גדלה היא ספגה ביקורת ומסרים פוגעניים על משקל ומראה גופה וחשה בודדה ושאינה אהובה ומוערכת. האוכל היה עבורה פיצוי על תחושות הריקנות והדחייה.  

א' מנסה דיאטות שונות המלוות בהצלחה רגעית ובתחושת כישלון בהמשך מאז שהיא זוכרת את עצמה. בשיחות עמה עלה כי בילדותה ונעוריה ספגה מסר ברור מההורים בכל הנוגע למיניות – מדובר בעולם אסור ומסוכן. בהדרגה, עלה תוכן שהיה לא מודע והנחה את א' בחייה. היא גילתה שהיא מאמינה כי ירידה במשקל וחוויה חיובית של עצמה וגופה, יהפכו אותה לאישה מושכת שעלולה להתפתות ולפתות. טיפול בחרדה הזו, יחד עם בניית דימוי עצמי חיובי, סייעו לה לאזן את האכילה והמשקל.   


ד', בן  38, סובל מהתקפי אכילה, בעיקר לקראת לילה. בטיפול שלו התברר כי הוא מתמודד עם תחושת ריחוק מאשתו ומפחד מיצירת יחסים אינטימיים עמה, זאת גם על רקע ההשמנה  ודימוי הגוף השלילי וחשש מדחייה של אישתו. בלי שהבחין בקשר בין הדברים, פיתח ד' את אכילת היתר כחומת הגנה, בייחוד בשעות הערב המאוחרות בהן לאשתו ולו יש זמן משותף, וכך נמנע מקרבה.  

הטיפול עזר לו להפחית את החרדה מהיחסים עם אשתו ולייצר קירבה אינטימית ביניהם, מה ששיפר משמעותית את חווית הבדידות שאליה נקלע. הוא למד לזהות את הטריגרים הרגשיים לאכילה, החל לאכול בצורה מסודרת וקשובה ופיתח כבוד לעצמו, לגופו, לפעולת האכילה ולפעילות גופנית. לאחרונה הוא למד לקבל באופן מפוייס מעידות שמתרחשות במהלך תהליך של שינוי וגילה שלא מדובר בכישלון, אלא בחלק מהדרך.  


חבילת הטיפול כוללת:

  • פענוח מעמיק של המקור הרגשי לדפוסי אכילה משובשים
  • שיפור הערך העצמי ובניית דימוי גוף חיובי
  • מציאת מוטיבציה פנימית אמיתית לשינוי בדגש על היבטים נפשיים, תזונתיים וגופניים
  • רכישת מיומנויות לאכילה מווסתת ומאוזנת
  • החזרת השליטה באכילה והנאה ממנה

מטרת הטיפול היא להביא לשינוי כולל - רגשי, מחשבתי והתנהגותי. אף שהדבר נראה בלתי אפשרי בתחילת הדרך, ניכר עד כמה גיבוש תחושה מאוזנת וחיובית, יחד עם אכילה מווסתת ומוטיבציה לפעילות גופנית, מייתרים את הצורך הנפשי באכילת ייתר וסוללים את הדרך לירידה במשקל.