חצי מיליון ילדים בישראל סובלים מהשמנה ומעודף משקל

הפתרון: טיפול מותאם אישית למשפחה כולה
או: האם גם הילד שלך ביניהם?

בשנת 2018 הגדירה ההסתדרות הרפואית בישראל את ההשמנה כמחלה, כפי שקבעו גם ארגוני בריאות בין-לאומיים, כגון ארגון הבריאות העולמי (WHO) ואיגוד הרפואה האמריקאי. 

על פי נתוני ה-OECD, ישראל ממוקמת במקום הראשון באירופה בדירוג השמנה בקרב ילדים. יש בארץ חצי מיליון ילדים בגיל שנתיים עד 18 – רבע מילדי ישראל – שמוגדרים כסובלים מעודף משקל ומהשמנה, ושיעור ההשמנה אצל ילדים עולה עם הגיל.

הטיפול שעובד: שילוב של טיפול בילדים עם הדרכה וטיפול הורי.

הגישה שנמצאה יעילה בטיפול בהשמנת ילדים, מתבססת על תפיסת ההורים כגורם מרכזי ביצירת השינוי. מחקרים מראים שהמשפחה היא גורם מכריע בהתפתחות השמנה אצל ילדים, וההורים הם בעלי האחריות והיכולת לעשות שינוי באורח החיים המשפחתי, וכך לסייע  לילדיהם לשנות הרגלים ולהגיע למשקל תקין. הדגש בגישה זו הוא על הקשר הורה-ילד ולא על המשקל. הירידה במשקל היא תוצאת טיפול נכון בסיבות הרגשיות לאכילת יתר, בשילוב עם אימוץ הרגלי אכילה מאוזנים ופעילות גופנית.

הטיפול מסייע להורים לראות את הילד ראייה שאינה מתמקדת במשקלו אלא רואה את 'כולו' – את יכולותיו וכישוריו, ומאפשר למשפחות לצאת ממעגל קסמים מתסכל של קונפליקטים, כישלונות ואכזבות.

מטרת העבודה עם ההורים היא לסייע ביצירת התייחסות מאוזנת לבעיית ההשמנה של ילדיהם, התייחסות שאינה מתעלמת מהבעיה, אך בה בעת משחררת אותם משליטת יתר באכילה של הילד.  

חבילת הטיפול כוללת:

• זיהוי הגורמים הרגשיים במשפחה התורמים לבעיית ההשמנה;
• לימוד התנהלות תקשורתית מקרבת, מכבדת ולא שיפוטית;
• קבלת כלים להתנהלות סביב אכילה נכונה המכוונת ומסייעת לילדים, ללא חסך או מניעה של מזון;
• הקניית הרגלים ודפוסי אכילה משפחתיים בריאים;
• יצירת חיבור מיטיב, מעורר מוטיבציה ומניע להשתתפות משפחתית בתהליך.
• מודלינג ליישום הרגלים ודפוסי אכילה משפחתיים בריאים.

טיפול ישיר בילדים נשקל לפי הצורך הרגשי של הילד ואינו תמיד נחוץ. לרוב, עבודה עם ההורים היא הדרך הנכונה. במידה שהילד זקוק לטיפול, הוא יקבל שילוב של תמיכה בשינוי הרגלים ולימוד מיומנויות של שליטה וויסות אכילה, לצד סיוע בהתמודדות עם ההשלכות הרגשיות והחברתיות של ההשמנה.

מידע נוסף על טיפול בעודף משקל אצל ילדים והדרכת הורים ניתן לקרוא בפרק "השלכות רגשיות, חברתיות ומשפחתיות"  שכתבתי בספר "ילדים בריאים כדרך חיים".
*קישור למאמר ב-ynet
*קישור לראיון אצל פרופ' קרסו

טיפול בנוער: התייחסות לדימוי העצמי, לבושה ולדיכאון שחווים המתבגרים

בגיל ההתבגרות, יש עיסוק רב במראה החיצוני, שחשיבותו כמרכיב בדימוי העצמי גוברת. תקופה זו מאופיינת בשינויים הורמונליים המפרים את האיזון הרגשי, משפיעים על מצב הרוח ותורמים לעלייה במשקל.

המראה החיצוני הינו גורם משמעותי בקביעת הסטטוס החברתי, לכן רבים מהמתבגרים בעלי עודף משקל סובלים מסטיגמה חברתית, לעג ודחייה. הם מסתגרים, צוברים שעות מסך מרובות, נמנעים מפעילות גופנית וחברתית, מה שמוביל לבדידות, ירידה במצב הרוח ואף למצבי דיכאון וחרדה.  כל אלה גורמים לאכילת יתר וכך נוצר ומתחזק מעגל ההשמנה. 

תחושות שליליות ביחס לגוף מערערות את המצב הרגשי. עודף המשקל מתחיל להפריע גם לאלה שלא הוטרדו מכך קודם לכן. הם חווים ירידה בערך ובדימוי העצמי, חשים בושה, חוסר אונים, וחוסר שליטה. 

לא משתפים את ההורים, לא משתפים חברים, והבדידות מקצינה את הבעיה

לא קל לבני הנוער לשתף את הוריהם, מכיוון שבגיל ההתבגרות מתרחש תהליך טבעי של נפרדות מההורים וצורך לשמור על פרטיות, וגם בשל הבושה, שמקשה גם על שיתוף חברים. כך הם מוצאים עצמם לבד עם הבעיה. מחקרים מצאו שילדים הסובלים מהשמנה, ביטאו תחושת גועל עצמי, תפסו עצמם  כעצלנים, טיפשים ובעלי שליטה עצמית נמוכה. 

עדויות אישיות:   
י' בת 15: "גם כשכבר מזמינים אותי, אני לא רוצה לצאת למסיבות. אני רואה איך מסתכלים עלי ויש גם כאלה שאומרים לי בפרצוף. גם ככה אני לא מצליחה להתלבש כמו שאני אוהבת. אז עדיף להישאר בבית. מי ירצה בכלל מישהי שנראית ככה?"

נ', בת 13: "אני מרגישה שאבא מאוכזב ממני. אפילו שהוא לא אומר את זה, אני רואה את זה בעיניים שלו…הוא לא מבין.  אני רוצה לשמח את ההורים, אני רוצה לרזות, לא טוב לי ככה. אני שונאת את איך שאני נראית, מתביישת. אבל אני לא מצליחה. ואז אני כועסת על עצמי. ואז בא לי רק לאכול. אני פשוט אפס".

ל', בת 14: "הם כל הזמן בתוך הצלחת שלי, ממילא הם לא מאמינים בי. מעירים ואומרים לי – אכלת מספיק, תראי איך את נראית. זה מעליב ופוגע".

ב', בן 17: "אני מרגיש שאני מקלקל את התמונה המשפחתית המושלמת שההורים שלי היו רוצים".

ח' בן 17: "אני כישלון, כמה פעמים כבר ניסיתי ולא הצלחתי. ההורים שלי הוציאו עלי המון כסף כדי לעזור לי לרדת במשקל וכל פעם אכזבתי אותם".

דוגמא מטיפול בנערה עם עודף משקל:
במהלך הפגישות, התברר כי קיימת תחרות וקנאה נסתרת בינה לבין אמה בנושא המראה והמשקל, וכי היא חוששת "לנצח" את אמה, ולגרום לפגיעה קשה יותר ביחסיהן. כאשר הצלחנו להרגיע פחד זה, שהיווה מרכיב הרסני במערכת היחסים ביניהן, זה אפשר לנערה לרדת בהדרגה במשקל מבלי לפגוע בקשר עם האם.

הטיפול: 

• בניית כלים להגברת השליטה, הוויסות ואיזון האכילה;
• בירור הגורמים הרגשיים לאכילת היתר: ההשמנה היא לעיתים ביטוי לא מודע של מרד והתרסה האופייניים לגיל ההתבגרות, או שהיא נובעת מרגשות שליליים הגורמים לאכילת יתר; 
• שיפור הדימוי העצמי;
• שיפור התקשורת עם ההורים;
• רכישת כלים להתמודדות עם הפגיעה החברתית.

טיפול בהשמנה הנסמך על רק שינוי תזונתי ועל ספורט – עלול להניב תוצאות לטווח קצר בלבד ולא לטווח ארוך ואף לגרום סיכון להפרעת אכילה.
שלושת הדברים שיש לעשות כדי למנוע התפתחות של הפרעת אכילה או עליה חוזרת במשקל:

1. להבין לעומק את הגורמים הרגשיים לאכילה ולטפל בהם.
2. לעשות את השינוי בהדרגה ובצורה מאוזנת ולא קיצונית.
3. ליצור מערך תמיכה לשינוי הרגלים וללימוד מיומנויות של שליטה וויסות אכילה.