הפרעות אכילה

75% מהישראלים הסובלים מהפרעות אכילה אינם מטופלים:

האם אתם או ילדיכם חלק מהסטטיסטיקה?

הקשר בין אוכל לרגשות נרקם ברגע שאנחנו נולדים. יש לו חשיבות מכרעת בתרבות האנושית והוא חלק בלתי נפרד מכל אירוע או טקס תרבותי, חברתי או דתי. רוב האנשים יגיבו למצבי קיצון רגשיים באכילה מופרזת או בהימנעות מאכילה ואין מחלוקת על כך שהרגלי האכילה של אדם הם אינדיקציה מצוינת לבחינת מצבו הנפשי.

הפרעות אכילה הן רצף של מצבים בהם יש שיבוש באכילה, אשר מקורו נפשי.
הגוף הופך לזירת מאבק של קונפליקט נפשי, לרוב לא מודע, אותו לא ניתן לבטא במילים. כ-400 אלף ישראלים וישראליות מתמודדים עם הפרעות אכילה, כך על פי העמותה הישראלית למניעה, מחקר וטיפול בהפרעות אכילה. 75% מהם אינם מטופלים.

הפרעת אכילה היא במקרים רבים ביטוי לניסיון להשיג תחושת שליטה. לכל אדם יש את נסיבות חייו הפרטניות אך במקרים רבים של הפרעות אכילה פגשתי אנשים שאמרו לעצמם "אמלא את הגוף באוכל עד כדי טשטוש חושי, רגשי ומחשבתי וכך לא ארגיש את הריקנות והבדידות"; או לחלופין "כשאני פועלת נגד צורכי הגוף ומרעיבה את עצמי אני חזקה מול עצמי ומול הסביבה, אדון לעצמי וכל יכולה". באופן לא רציונלי הנפש מוצאת כי הרעבה או האבסה של הגוף מחזירה את השליטה בחיים.

צאו לי מהצלחת: מדוע נערות רבות כל כך מפתחות הפרעות אכילה

בגיל ההתבגרות מבקשים בני הנוער לפתח זהות נפרדת ועצמאית מההורים. הפרעת אכילה הינה לעיתים ביטוי לקושי להשיג את אותה נפרדות והבעת מחאה מול מה שנחווה כשליטת היתר שלהם. כך למשל אנורקסיה מגלמת קונפליקט של עצמאות ותלות. מצד אחד קיים צורך להחליט מה אוכל ומתי ובמקביל המצב הגופני מחייב את ההורים לטפל בנער/ה ולהאכיל אותם משל היו תינוקות.

הלחצים הסביבתיים והחברתיים המופעלים על נערים ונערות בגיל ההתבגרות, השינויים הגופניים הקיצוניים והתפתחות המיניות, יחד עם אידאל הרזון והיופי של זמננו מביאים בני נוער רבים לשיבושים קשים בדימוי הגוף ובהרגלי האכילה. ישנן גם הפרעות אכילה שמתפתחות בילדות, אך מרבית הספרות המחקרים קובעת כי כ-85% מהסובלים מהפרעות אכילה פיתחו אותן בין גילאי 8 ל-20 וכי מרביתן נערות.

גורמי סיכון בולטים הם:

  • דימוי גוף משובש וערך עצמי נמוך
  • ביקורתיות הורית וציפיות גבוהות
  • פרפקציוניזם
  • דיכאון
  • התעללות ופגיעה מינית בילדות ו/או בנעורים

שניים מהמאפיינים הבולטים בקרב הסובלות מהפרעות הם חרדה מהתפתחות מינית וחרדה כתוצאה מטראומה מינית. במקרה הראשון הנערה חוששת מההתפתחות המינית הטבעית של גופה ומפחדת שהמיניות תסכן אותה. כדי לעקב את התהליך היא בוחרת לתקוף את גופה באמצעות הרעבה עצמית ועצירת הגדילה.

במקרה של טראומה מינית הפרעת אכילה היא דרך לייצר דחייה מהגוף מתוך רצון להתנתק רגשית מהפגיעה ולמנוע את הישנותה. לעיתים קרובות ההפרעה משמשת כדרך להעניש את הגוף, להכאיב לו ולהתעלל בו כדי להשיג תחושת שליטה ולבטא מצוקה שאין עבורה מילים.

הפרעות אכילה לעומת הפרעות באכילה

חשוב להבחין בין הפרעות אכילה (Eating Disorders) לבין הפרעות באכילה (Disordered Eating). קיימים מספר סוגים של הפרעות אכילה. הנפוצות שבהן הן אנורקסיה נרווזה, בולמיה נרווזה, הפרעת אכילת יתר התקפית (BED) והפרעת אכילה הימנעותית רסטרקטיבית (ARFID).

הפרעות באכילה אינן כלולות בספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM) אך מהוות גורם סיכון להתפתחות מלאה של הפרעת אכילה. הן מתבטאות בהתנהגויות, מחשבות ויחס לא תקין למזון, לאכילה ולמשקל. בין ההפרעות - צום, צמצום אכילה, דילוג על ארוחות, התקפי אכילה והקאות יזומות.

מאחר שטיפול נפשי הוכח כיעיל להתמודדות עם הפרעת אכילה, זיהוי מוקדם הוא קריטי למניעת התפתחותה אך לרוב הפנייה לטיפול נעשית רק כארבע שנים לאחר תחילת ההפרעה בקרוב בנות וזמן רב יותר בקרב בנים.

"איך אקל על עצמי אם לא אקיא"?

לפני תחילת הטיפול בהפרעות אכילה חשוב לקחת בחשבון שלמטופל/ת קשה מאוד לוותר על הפתרון שהנפש מצאה למצוקה גם כשמדובר בפגיעה עצמית שגורמת לנזק עצום ומסכן חיים. המחשבה על הטיפול מפחידה מאחר שהיא מקושרת לוויתור על שליטה. המטופלים שואלים את עצמם: "איך אצליח להקל על עצמי אם לא אקיא?" , "איך אסבול את עצמי אם אעלה במשקל?", "איך ארגיע את סערת הרגשות בלי בולמוס אכילה?".

באנורקסיה נמצאה גם פגיעה בתפיסת המציאות והמתמודדת עם הפרעת האכילה מכחיש/ה אותה במקרים חמורים ואף לא מודע/ת לה בחלקם. במצבים אלו, המתמודדים ינסו להסתיר את ההרעבה העצמית ואף ישקרו לגביה. מסיבה זו, פעמים רבות, לא המטופלים הם אלו שיוזמים את הפניה לטיפול אלא אדם קרוב, לרוב האם.

התהליך הטיפולי מותאם לקצב האישי של כל אדם ולמוכנותו ללמוד לוותר על הפגיעה העצמית באמצעות אכילה או הימנעות מאכילה. הוא נועד למציאת מענה אמיתי למצוקות, לוויתור על הגוף כזירת קונפליקט וללמידה כיצד לבנות חיים שמשוחררים מהתלות באוכל כעונש או פרס.

במהלך הטיפול ניתנים כלים לוויסות האכילה ולהפסקת התנהגויות מפצות דוגמת נטילת משלשלים ו/או הקאות. בנוסף, מתקיים ליווי צמוד בתהליך העלייה במשקל והחרדה שהוא מעורר. במסגרת הליווי נבנית גם תוכנית רב-שלבית לפיתוח דימוי גוף חיובי.

 

מידע נוסף על הפרעות אכילה ניתן למצוא באתר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה: www.iaed.org.il
כתבה מומלצת על ההתמודדות עם הפרעות אכילה (ynet)