גיל המעבר – אי אפשר לדלג עליו אבל רצוי וניתן להקל עליו

השיחות על גיל המעבר בקרב נשים, מועטות ומושתקות. הסביבה מעדיפה שלא לשמוע ולהשמיע את החוויות הפיזיות והנפשיות שהוא מביא עמו ומעטות הנשים שמציפות את הנושא. בכל רגע נתונות כ-15% מהנשים בישראל בגיל המעבר – תום עידן הפוריות, שהוגדר בעבר בחוסר רגישות משווע כגיל הבלות. הן חוות שינויים הורמונליים, פיזיים ורגשיים שמתבטאים בגלי חום והזעה, הפרעות בשינה, יובש בעיניים, כאבי שרירים ומפרקים, יובש בנרתיק וכאבים ביחסי המין שמשפיעים על התפקוד המיני ועליה במשקל.

ההפרות באיזון ההורמונלי משבשות את היציבות הנפשית ומביאות לעצבנות, חרדה, עצב, נטייה לבכי ואף לדיכאון. קשר השתיקה מאלץ אותן להתמודד עם המציאות החדשה לבד והמצוקה מתעצמת. בקרב נשים רבות אובדן הפוריות נחווה כאובדן הנשיות ועמו מתפתחים גם פגיעה בדימוי העצמי, בושה ומבוכה, רגשות אשם ופגיעה בזוגיות.

אז מה בעצם קורה לי?

קדם–מנופאוזה: זהו שלב שמבשר את תום הפוריות ומתרחש כשעדיין יש ביוץ, אך הווסת אינה סדירה ומופיעה בתדירות גבוהה או נמוכה יותר, עד להפסקתה. בשלב מקדים זה חלה ירידה הדרגתית בכמות ההורמון אסטרוגן, שמיוצר על ידי השחלות, ובמקביל נרשמת ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון. קרוב לרבע מהנשים מתמודדות עם תסמינים של גיל המעבר כשהווסת שלהן עדיין מופיעה באופן סדיר.

מנופאוזה: בשלב השני לאישה אין וסת במשך שנה ברציפות לפחות, ונרשמת ירידה בייצור והפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון. הביוץ נפסק והריון ספונטני כבר אינו אפשרי. כאמור, זהו שלב זה מאופיין אצל חלק מהנשים בתסמינים שונים כמו גלי חום, דיכאון, בעיות שינה, יובש בריריות השונות, הפרעות בקצב הלב ועוד – תסמינים שיכולים להתפרס על תקופה של בין שנה לשש שנים.

פוסט־מנופאוזה: שנה ויותר לאחר הווסת האחרונה. בשלב שלישי חלק מהנשים מדווחות על התעצמות של התסמינים עד שבהדרגה רובם נפסקים.

לא רק שינוי פיזיולוגי

גיל המעבר הוא לא רק שינוי פיזיולוגי הורמונלי אלא גם תקופה בה נשים רבות עוברות שינוי משפחתי שבמסגרתו הבית מתרוקן מילדים והחשש מבדידות וריקנות מתעצם, בייחוד במקרים שבהם אין קשר זוגי או שאינו מספק.

זהו מפגש מטלטל עם הזקנה שבפתח, שנשים רבות חוששות ממנה ולא ניתן להדחיק אותה. מטופלות שלי הגיעו למפגשים בנושא וחלקו את מחשבותיהן. "אני כבר לא מי שהייתי", "הגוף שלי משתנה ואני לא מכירה אותו", "אין לי את הכוחות שהיו לי" ו-"קשה לי להסתכל על עצמי במראה" הם רק חלק מהמשפטים שחזרו על עצמם.

גיל המעבר אינו קץ החיים – כיצד טיפול נפשי יסייע לצלוח אותו

השינוי הגופני שמביא גיל המעבר מצריך הסתגלות והתאמה, היכרות מחודשת עם הגוף ויכולותיו והבנה עמוקה של התהליך.

זהו מעבר לשלב חדש בחיים, המביא עימו הזדמנות להתפתחות, להערכה מחדש של הכוונות, השאיפות והרצונות של כל אישה: האם אני חיה את חיי כפי שאני רוצה? האם אני מרוצה?

בפועל מדובר בהזדמנות לקחת בעלות ואחריות על חייך, לקבל את השינויים הגופניים שאינם תלויים בך ולהתאים את אורח חייך למציאות באופן שימנע תסכולים.
מטופלות שהשלימו טיפול מוצלח למדו כיצד לנצל את הזמן שהתפנה מטיפול בילדים לטובת התפתחותן האישית וליהנות מהעצמאות והחופש שבו זכו כשבני המשפחה פחות תלויים בהן. זוהי אמנם תקופה של שינוי פיזיולוגי שמצריכה הסתגלות, אך גם תחילת עידן של חופש ועצמאות רבה יותר בחייך.