נעים להכיר

שמי כנרת, אני פסיכותרפיסטית מוסמכת, בוגרת לימודי פסיכותרפיה במכון מגיד, האוניברסיטה העיברית. 
עובדת סוציאלית קלינית מומחית, תואר שני מאוניברסיטת פורדהם בניו-יורק, בעלת התמחות בבריאות.

מזה למעלה משני עשורים אני עוסקת בטיפול רגשי פרטני וקבוצתי.
במהלך השנים התמחיתי בתחומים שונים, ביניהם: הפרעות אכילה, חולי, אובדן ואבל, שינוי הרגלים ואורח חיים.

אני מטפלת במבוגרים, נוער וילדים

פרסומים בתקשורת

מהו טיפול נפשי

טיפול נפשי הוא מסע משותף שלי ושל המטופל להבנת המצוקות, בו אנו מתבוננים פנימה על מניעים וסיבות לדפוסים, רגשות והתנהגויות הגורמים למצוקה.
יחד עם ההבנה של הסיבות לבעיה או המצוקה, הטיפול הנפשי עוסק גם במציאת דרכים להשגת הקלה בסימפטומים המטרידים.

אני שואפת ליצור מרחב שמאפשר תחושת ביטחון ואמון בעזרתם יכול המטופל בהדרגה ועם התבססות הקשר, להביא למפגש את עצמו בצורה כנה ועמוקה ולחוש מובן ומחוזק.

הקשר הטיפולי שנוצר ביני לבין המטופל הוא בעל חשיבות רבה בעיני. כל טיפול נפשי הינו שונה ומיוחד שכן מה שמתרחש בו תלוי במפגש הייחודי שנוצר בין המטפלת למטופל סביב הסוגיות העולות בטיפול.

הגישה הטיפולית שלי

טיפול פסיכודינאמי המשלב גישות טיפול נוספות ממוקדות כגון DBT, CBT, בהתאם לצורך ולטיב הבעיה.

טיפול פסיכו דינאמי הוא טיפול רגשי באמצעות שיחות.
הוא נקרא טיפול דינמי, כיוון שהוא מתמקד בדינמיקה הפנימית של הנפש: כוחות פסיכולוגיים בנפש אשר משפיעים על התנהגות, מחשבות ורגשות.
כוחות אלה הם לא תמיד מודעים והטיפול הדינמי מאפשר להגיע אליהם, להעלותם למודעות ולהבין אותם.

אני מטפלת במגוון קשיים נפשיים רגשיים.

התחומים בהם אני מטפלת

בעיות והפרעות אכילה

חשוב להבחין בין הפרעות אכילה (Eating Disorders) לבין הפרעות באכילה (Disordered Eating). קיימים מספר סוגים של הפרעות אכילה. הנפוצות שבהן: אנורקסיה נרווזה, בולמיה נרווזה, הפרעת אכילת יתר התקפית (BED) והפרעת אכילה הימנעותית רסטרקטיבית. ניתן למצוא מידע נוסף באתר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה http://www.iaed.org.il/

זיהוי מוקדם הוא קריטי למניעת התפתחות של הפרעות אכילה, אך בממוצע הגעה לטיפול מתרחשת  בקרב בנות רק כ-4 שנים לאחר תחילת הפרעת האכילה ואצל בנים מאוחר יותר.

הפרעות באכילה אינן כלולות בספר האבחנות הפסיכיאטריות, אך עלולות להוות גורם סיכון להתפתחות מלאה של המחלה וכשלעצמן, בעלות השלכות רגשיות וגופניות קשות. הן תוצאה התנהגותית של דימוי גוף שלילי וכוללות התנהגויות, מחשבות ורגשות לא תקינים ביחס לאוכל, אכילה ומשקל, כגון: צום, צמצום אכילה, דילוג על ארוחות, התקפי אכילה, הקאות יזומות, שימוש לרעה בכדורי הרזיה, משלשלים, משתנים.

איך מטפלים? בחירת סוג הטיפול הרגשי בהפרעות אכילה תלויה במאפייני הבעיה וחומרתה. ניתן לקבל ייעוץ והכוונה בפגישת הערכה ראשונית.

השמנת ילדים

השמנת ילדים היא בעיה בריאותית, אשר מקורה לעיתים רגשי ויש לה השלכות רגשיות על הילדים, ההורים ושאר בני המשפחה. במשך שנים רבות אני עובדת עם ילדים הסובלים מהשמנה והוריהם, במטרה למצוא את הדרך הנכונה לטפל בבעיה מורכבת ורגישה זו. המחקר מראה כי ילדים בעלי עודף משקל סובלים מערך עצמי נמוך, דימוי גוף שלילי ובעיות רגשיות, יותר מאשר ילדים במשקל תקין. ילדים הסובלים מהשמנה, הם קורבן ללעג והצקות בחברה ולעיתים במשפחה. נושא ההשמנה והאכילה עלול לעורר קונפליקטים בין הורים לילדים, להפוך את האכילה לזירת מאבק ולהעכיר את האווירה במשפחה. כמו כן השמנה מהווה גורם סיכון להתפתחות הפרעת אכילה. הגישה לטיפול  בהשמנת ילדים בה אני מאמינה, היא של הכוונה, תמיכה וסיוע ולא של יצירת חסך או מניעה של מזון, ללא שליטת יתר של ההורים באכילה של הילדים ומבלי לשים את המשקל במוקד. הדרכת ההורים נועדה לתמוך בתהליך של אימוץ אורח חיים משפחתי בריא שיביא לירידה הנחוצה במשקל, תוך למידת שפה ותקשורת מועילה להתמודדות עם בעיית ההשמנה. פנו אלי לייעוץ, טיפול והדרכה.

תסמונות כאב כרוני - פיברומיאלגיה

יותר ויותר אנשים, ובעיקר נשים, מאובחנות כסובלות מתסמונות כאב כרוני, כגון פיברומיאלגיה. פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרונית הפוגעת בעיקר בנשים ומאופיינת בכאבים מפושטים, תשישות, פגיעה בריכוז, הפרעות שינה, נוקשות שרירים, כאבי ראש ובעיות במערכת העיכול. התסמונת פוגעת קשות בתפקוד ובאיכות החיים ומלווה בתסמינים נפשיים. התסמונת קשה לאבחון והגדרתה אינה ברורה. בנוסף לכך, חווית הקושי של הסובלות מהמחלה נובעת מחוסר הכרה של החברה והמערכת הרפואית בתסמונת, ייחוס הסימפטומים להפרעה נפשית, וחוסר נראות חיצונית של התסמונת, הגורמים לחוסר אמון של הסביבה בדיווח הנשים על הסבל שלהן. נשים רבות מייחסות את התפרצות התסמונת לטראומות ילדות, לחץ נפשי ומאפייני אישיות כמו נתינה לאחרים ללא גבול, וחוסר הקשבה לצרכים אישיים לאורך שנים, שגרמו לקריסה גופנית. במקרים רבים יש הימנעות מפנייה לטיפול נפשי בשל הפחד מסטיגמה וחשש שפניה לטיפול  פירושה חוסר הכרה בכך שמדובר בתסמונת גופנית.

בטיפול הרגשי ניתן תיקוף לחווית הסבל, יש התמודדות עם הסימפטומים הגופניים והשלכותיהם הנפשיות, נעשית עבודה על קבלת המצב ומציאת דרכים לחיות עם הסימפטומים, פיתוח יכולת הקשבה לגבולות הגוף והיכולת, מציאת משמעות בחיים גם במצב של חולי ומוגבלות כרונית

טיפול רגשי לשינוי אורח חיים

לאנשים המעוניינים לעשות שינוי באורח החיים, אני מציעה טיפול יחודי בגישה כוללנית, רב מימדית המתייחסת לשינוי במובן עמוק, במטרה להשיג שינוי אמיתי שיישמר לאורך זמן. הטיפול מתייחס להיבט הנפשי-רגשי, חשיבתי והתנהגותי. התהליך הטיפולי כולל חקירה משותפת של העולם הפנימי והרגשי, במטרה לגלות את הקשר בינו לבין מה שמבטא הגוף. במקרים רבים, הנפש היא שמעכבת התקדמות ושינוי ומצוקות נפשיות מתבטאות בסימפטומים גופניים. בטיפול הרגשי נעשה ניסיון לפתוח ערוץ המחבר בין העולם הרגשי לגופני. התהליך הטיפולי עוסק גם בהעלאת מוטיבציה לתזונה נכונה ולפעילות גופנית, הבנת הגורמים הנפשיים לאכילה לא מווסתת ולא מאוזנת והגברת השליטה באכילה.

טיפול נפשי לאחר אובדן ובתהליך אבל

 במהלך חיינו אנו חווים אובדנים מסוגים שונים, חלקם נורמטיביים וצפויים וחלקם לא צפויים וטראומתיים. אובדן של אדם קרוב הינו אירוע המצריך משאבי התמודדות גדולים והסתגלות למצב חדש. תגובת אדם לאובדן תלויה בגורמים רבים, ביניהם טיב ועוצמת הקשר עם האדם שנפטר והמשמעות שהיתה לו עבור האדם האבל, המצב הנפשי של האדם האבל טרם האובדן, טראומות קודמות, נטייה לדיכאון, תלות באדם שנפטר או אידיאליזציה שלו. אנשים מגיבים בצורות שונות לאובדן ומדווחים על תחושות של אובדן משמעות בחיים, חוסר שליטה, עצב, כעס, פחד וחרדה.

תהליך אבל מאופיין בתקופות התקדמות ונסיגה לסירוגין, כאשר בתקופות הנסיגה קיימת החמרה ביכולת להתמודד והכאב לעיתים מתעצם ומציף, עד כדי פגיעה בתפקוד ואף דיכאון. בניגוד למה שלעיתים חושבים, בתהליך האבל אין בהכרח שיפור תמידי ורציף עם חלוף הזמן אלא מדובר בתקופות שבהן יש שיפור בהרגשה ובתפקוד ותקופות בהן יש התמקדות ועיסוק מוגבר באבל. בתהליך האבל, אין ציפייה כי הכאב יפסק והמת יישכח, אלא שהאדם יגיע למצב בו הוא מסוגל לחיות עם הכאב הכרוך באובדן וישלים עם המציאות החדשה. התהליך הנפשי של האבל והכאב המתלווה לו הינם הכרחיים על מנת לצאת מהמשבר. התעלמות וניסיון להמשיך הלאה ללא עיבוד וללא התייחסות לרגשות העולים כתוצאה מהאובדן, עלולה להחמיר את המצב הנפשי ולפגוע באיכות החיים. אם אתה חש הצפה של רגשות קשים עד כדי פגיעה משמעותית במצב הרוח ובתפקוד, אל  תשאר לבד, פנה לטיפול נפשי.

אבל מורכב:

ההגדרה של "אבל מורכב"  (Persistent Complex Bereavement Disorder)  אותו חווים חלק מן האנשים שאיבדו אדם קרוב, מתייחסת לסיבוכים בתהליך האבל, כאשר תחושות של דיכאון, חרדה, אשמה וכעס, אינן פוחתות עם הזמן. יש קושי לשוב לשיגרה של תפקוד וקיום מערכות יחסים, האדם האבל שקוע במחשבות בלתי פוסקות, חזרתיות וחודרניות על הנפטר. קיים קושי להכיר בסופיות של האובדן, יש תחושות אשם וכעס על כך שהמוות לא נמנע, ועל כך שהאדם האבל חי בעוד הנפטר איננו. עוצמת הרגשות אינה פוחתת לפחות שנה לאחר האובדן, והחיים לא ניבנים מחדש.

תסמיני אבל מורכב דומים לתסמיני דיכאון קליני: מצב רוח רע ומתמשך, אבדן הנאה, התבודדות, קושי ביצירת קשרים חברתיים חדשים, חוסר עניין ופגיעה בתפקוד יומיומי תקין. האדם האבל חש חוסר אמונה ביכולתו להתמודד עם האבל.

קשה לאבחן במדויק מתי אבל הופך ל"אבל מורכב", שהרי לכל אדם דרך משלו להתאבל. יש חשיבות רבה לפניה לטיפול נפשי על מנת לאבחן את תגובת האבל ולעזור לאדם למצוא דרכי התמודדות טובות ומועילות יותר שיאפשרו לו איכות חיים ותפקוד.

בטיפול פסיכולוגי באנשים החווים אובדן, נעשה ניסיון  להבין את משמעות האובדן,  לעורר מחדש את הרצון והכוח להמשיך לחיות גם לאחר האובדן, למצוא משמעות בחיים לאחר האובדן,  למצוא דרך לשמור מקום בנפש לאדם שאיננו עוד, לרגשות כלפיו ויחד עם זאת להמשיך לחיות חיים מספקים.

התלבטות לגבי אמהות בגיל מאוחר

נשים לקראת סוף גיל הפוריות שאינן מוצאות בן זוג מתאים, נמצאות בדילמה האם להמשיך לחפש בן זוג או להתחיל בטיפולי פריון כאמהות יחידניות. בטיפול הרגשי אנו עוסקות בהתלבטות זו המעלה קונפליקטים וסוגיות רגשיות מורכבות, במטרה לקבל החלטה מתאימה. ההחלטה להתחיל טיפולי פריון במקרה כזה כרוכה באובדן החלום של הורות זוגית, אותו ניתן לבחון ולעבד בטיפול.

כמו כן, יש נשים שמסיבות שונות פוחדות מאמהות וחשות אמביוולנטיות ביחס לכך.

במידה ואת חשה רגשות דומים, אל תישארי לבד, טיפול רגשי יכול לעזור

טיפולי פוריות

בעיות פוריות עלולות להביא למתח רב, לחרדות, לדיכאון ולקשיים זוגיים. לעיתים נשים חשות פגיעה בדימוי העצמי, בדימוי הגוף ובתחושת הנשיות בשל הקושי להרות. הטיפולים כואבים ולא נעימים, משבשים את שיגרת החיים ואת הספונטניות, מחייבים להשהות תכניות, הופכים את יחסי המין לטכניים, מכווני מטרה ורווי מתח. יש תחושה של אובדן שליטה, חוסר וודאות ומעגל חוזר של ציפייה ואכזבה שאם נמשך זמן רב עלול להשפיע לרעה על המצב הנפשי. נשים וזוגות בטיפולי פריון נאלצים להתמודד עם לחץ חברתי  ושאלות חודרניות מהסביבה כמו "למה אתם מחכים?" כאשר ההריון מתמהמה. עולות תחושות של בדידות, קנאה, אשמה וכעס. המטרות בטיפול הרגשי עשויות להיות: השלמה עם המציאות הנוכחית, התמקדות בהווה במקום בעבר, הפחתת אשמה, הרגעת מתח, בירור העמדה  הריגשית הפנימית וקבלת החלטה לגבי אימהות, החלטה את מי כדאי לשתף ואת מי לא, חיזוק ובניית מערכות תמיכה וסיוע. אם את מתמודדת עם קשיים דומים, מומלץ לפנות לטיפול רגשי.

קשיים רגשיים במהלך ההריון

 תקופת ההריון, לקראת המעבר לאמהות, עלולה להציף סוגיות  כגון היחסים עם האם, פחדים מאמהות, חרדות ביחס ללידה, ולתינוק. עולות שאלות כגון, האם אוכל לעמוד בדרישות תפקיד האמהות, על מה אצטרך לוותר, האם אני בכלל רוצה לוותר ולהתמסר לאמהות או שהנורמות החברתיות המניחות שכל אישה שואפת להיות אם, והציפיות מהסביבה, הן המשפיעות עלי. השינויים הגופניים וההורמונאליים במהלך ההריון גורמים לעיתים לתנודות במצב הרוח. ההתרחשויות הרגשיות האלו מנוגדות לתפיסה הרווחת בחברה לגבי הריון כתקופה של רגשות חיוביים, אושר ופנטזיות חיוביות לגבי ההורות והתינוק. ניגוד זה מייצר רגשות אשמה ובושה ביחס לקשיים הנחווים על ידי האישה. במידה שאת חשה רגשות דומים, אל תישארי לבד. טיפול רגשי יכול לעזור.

דיכאון אחרי לידה

התקופה שלאחר הלידה עלולה להיות תובענית עבור האישה והמשפחה ומאופיינת בשינויים הורמונאליים, פיזיולוגיים, רגשיים והתנהגותיים.

התגובות הרגשיות של נשים לאחר לידה נעות על רצף שבין דיכדוך לבין דיכאון ואף פסיכוזה במקרים נדירים. רוב הנשים (כ-80%) חוות דיכדוך ותנודות  במצב הרוח בימים הראשונים שלאחר הלידה. 10-20% מהנשים חוות דיכאון לאחר לידה. השינויים הרגשיים משפיעים על האינטראקציה אם - ילד ומהווים גורם סיכון להתקשרות (attachment)  לא בטוחה של הילד, לעיכובים התפתחותיים, לבעיות בריאות ולקשיי גדילה. קיימת גם השפעה על הקשר עם בן הזוג ותפקוד המשפחה כולה.  הגורמים לדיכאון לאחר לידה הם מגוונים:

גורמים פיזיולוגיים: שינויים הורמונאליים, חוסר שינה.            

גורמים נפשיים: נשים הסובלות מדיכאון או חרדה קודם להריון או במהלכו, אירועי חיים  קשים, חרדה מאמהות בלידה ראשונה.

גורמים חברתיים: מחסור בתמיכה קונקרטית וריגשית, בדידות, קשיים זוגיים.

חשוב מאוד לאבחן דיכאון אחרי לידה כמה שיותר מוקדם. גם בנושא זה, הציפייה של החברה מהאישה ושל האישה מעצמה להיות רק שמחה ולחוש רגשות חיוביים, אינה מציאותית ועלולה לגרום לכך שהבעיה לא תזוהה בזמן ותחריף.

 סימנים לדיכאון: עצב, ייאוש, ריקנות, היעדר הנאה, חרדה כללית וביחס לתינוק, או קושי בהתקשרות רגשית לתינוק. תחושת אשמה, בכי מוגבר, חוסר אונים, אנרגיה נמוכה, תשישות, כעס, הפרעות שינה, תחושת חוסר מסוגלות וקושי ממשי לטפל בתינוק או בעצמה, תחושת חוסר ערך עצמי, מחשבות של האם לפגוע בעצמה ובמקרים קיצוניים בתינוק.

בטיפול ניתנים הכרה ותיקוף לרגשות אותן חווה האם, נבחנות הסיבות לדיכאון, נעשית הערכה של מערכות התמיכה וגיוסן בהתאם לצרכי האישה, נבנית תכנית סיוע המערבת עזרה ממשית של הסביבה הקרובה בטיפול באם ובתינוק. מומלצת הערכה פסיכיאטרית לבדוק נחיצות טיפול תרופתי, בשילוב עם הטיפול הרגשי. מניסיוני בטיפול בנשים רבות שסבלו מדיכאון לאחר לידה, ניתן להשיג שיפור משמעותי במצב הרוח עם קבלת טיפול רגשי. אל תישארי עם זה לבד, פני אלי להתייעצות.

כאבים בנרתיק ובפות

כאבים ממושכים בפות בעת קיום יחסי מין, מהם סובלות נשים לא מעטות,  פוגעים מאוד באיכות החיים, במצב הרוח, בתפקוד, ביחסים הזוגיים וכמובן ביחסי המין. מנשים בהן טיפלתי במהלך השנים, למדתי כי הן חוות מצוקה רגשית רבה. לעתים קרובות הן אינן מוצאות מענה רפואי הולם וחלק מגורמי הטיפול מתייחסים לבעיה שלהן כבעיה נפשית. אם את מתמודדות עם בעיות מסוג זה, טיפול רגשי עשוי להשלים את הטיפול הרפואי ולסייע לשיפור המצב.

צרו קשר

אני כאן בשבילכם לכל שאלה
ניתן ליצור איתי קשר 

  • קליניקה בתל אביב ובשוהם
  • בטלפון או בוואטסאפ - 050-3809200
  • או לפנות דרך הטופס